תיאור
מכיוון שזה היה ספרו האחרון של וויי וו וויי, למרות שהוא כתב שוב למחפשים על חיפושיהם הכה רציניים אחר הארה, הוא יצר דיאלוג בין ינשוף חכם לארנב נבון ואז אייר אותו בקריקטורות! אם אתה רוצה להמשיך לקחת את עצמך ברצינות, אל תקרא חכם בלתי עולמי.
כאשר שיחה עם הינשוף בזמן רוח כבדה מפחידה את הארנב, הינשוף מנחם אותו - "הבטיחות היא יחסית", הסביר הינשוף וצעק את הרוח, "גם חברים ואויבים. כל זה העין שלי."..."די כך," העיר הארנב בערמומיות, "ומזל שיש לנו שניים."
האם דמויות החיות הללו סמליות? אחרי שפגשת את הסנאי הרוכש, חד הקרן הדתי והדרקון הלא מובן, ושמעת את מה שיש לכולם להגיד, יהיה לך רעיון טוב יותר.
המחבר חותם בשם הבדוי OOO ומתאר אותו כ-?שורש הקובייה של אפס.? הוא מכיר בכך כשם בדוי ל-Wei Wu Wei, שאנו מכירים כיום כשם בדוי לטרנס גריי. איזו דרך מצחיקה לציין שכל אלה הם שמות למשהו קטן לאין שיעור. עם הספר הזה, אנחנו יכולים גם לומר בלי הערכה פחות רציני?
עם 15 רישומי הקו התורברסקי שלו מאת דיוויד אקלס, הספר הקטן והרציני הזה פורסם במקור ב-1974. הטון הקליל הופך אותו לביטוי ייחודי לחלוטין של הוראה לא-דואלית.
פורסם מחדש על ידי Sentient Publications LLC 2004
כריכה רכה 70 עמודים
ISBN 9781591810193
קטע:
22. מי אכן
?נראה שאתה יודע הרבה על המפלצות הדו-רגליים שמבשלות אותנו בסירים וצולים אותנו על שיפודים. איך זה?? שאל הארנב.
?אני יודע הכל,? ענה הינשוף בפשטות צנועה.
?אבל איך אתה יודע את זה?? שאל את הארנב.
?ידיעה היא ?ידיעה? שאני לא יכול לא לדעת,? השיב הינשוף בסופיות, "גם אתה, כמוני?"
?אז הם ?נאורים??? שאל הארנב.
?אפילו הם,? הוא ענה כמעט בעצב, ?אבל הם גם לא יודעים את זה.?
?הם יודעים שאנחנו??
?אחד מהם לפחות עשה זאת, חכם הודי.?
?איך הוא ידע את זה?? שאל הארנב.
?כי הוא עצמו ?ידע? זה,? השיב הינשוף. ?היה לו חבר שהיה פרה, שנקרא לקשמי, וכשהיא מתה הוא קבר אותה ליד אמו שם רק מה שנקרא ?נאורים? נקברו.?
?והאם אנשים אחרים הבינו??
??אחרים? לא יכול להבין,? הינשוף הסביר, ?רק אני.?
?אז, אם הם לא מבינים, מה הם חושבים??
?הם חושבים כי הם ?רוצים? לחשוב ואינם יכולים שלא לחשוב, כי הם מותנים לחשוב, והם מדמיינים שכאשר תופעה המתרחבת במרחב-זמן הופכת לפתע מודעת למה-זה- היא על ידי כך ?ערה?, ?נאורה?, ?משוחררת? , או איך שהם אוהבים לקרוא לזה.?
?והוא לא הפך מודע למה-זה? שאל הארנב.
?אף תופעה לא עשתה, אי פעם או תעשה - במרחב-זמן!?
?למה זה צריך להיות?? שאל הארנב בתמיהה.
?כי רק מה-זה יכול להיות מודע למה שיש דרך התופעה, כמובן!? ענה הינשוף, מסובב את ראשו וממקד את הארנב במבט חודר של עיניו המאירות. ?אתה לא יכול לראות שכך זה חייב להיות בהכרח??
?אז מה זה ?להיות מואר??? שאל הארנב.
?להיות מה-אתה, כמובן,? השיב הינשוף.
?אבל מה זה?? התעקש הארנב.
? שום דבר לא משנה,? ענה הינשוף. ?מה יכול להיות בשבילך להיות??
?ומי יכול להיות שיש לו את זה?? הוסיף הארנב באופן ספונטני. ?אבל אז מה זה יכול לעשות?? שאלה בחיפזון, כאילו פני בושה.
?לַעֲשׂוֹת?? הינשוף ענה בשקט, ?הוא יכול להגיד את מה שאמרת עכשיו בלי לחשוב על מה שאמרת.?
?אז זה היה. . . ?? הארנב הרהר.
?זה היה,? קבע הינשוף, "אבל לא, כמובן, המילים או הדיבור".
?אז מה אמר את זה?? דרשה הארנבת, אוזניה מתנופפות.
?אני עשיתי,? חטף את הינשוף, עצם את עיניו וסובב את ראשו בסופיות.